איך חזרתי להרגיש

apple-256261_1280
פרדוקס הידע
פברואר 25, 2016

איך חזרתי להרגיש

רפק פז

הייתי קצין משטרה, והרגשתי שהפסקתי להרגיש, או יותר נכון הרגשות שלי היו כל כך סמויים, כל כך במרתף, שחשבתי שהפסקתי להרגיש. וככל שעברתי יותר אירועים טראומטיים, כך השכל שלי חסם את הרגשות כדי שאוכל להמשיך לתפקד באוטומט.
אני מדבר על פיגועים קשים, זירות פיגוע של עשרות הרוגים, אוטובוסים מתפוצצים בקניונים בתחילת שנות ה-2000, תאונות דרכים קשות.

כיוונו עלי נשק

אני זוכר מקרה שבו הלכתי להודיע למשפחה שאבא שלהם מת והבן הבכור היה חייל בסדיר. אפילו שעשיתי זאת ברגישות, הייתי כל כך סגור רגשית שעשיתי זאת בלי למצמץ. האמא התמוטטה לחלוטין והבן הגיב בצורה מפתיעה. הוא קפא למשך כמה שניות ולא הניד עפעף, רץ לחדר שלו, לקח רובה M16 מקוצר, דרך את הנשק וכיוון אותו לראש שלי.
"בוא תחשוב שנייה בצורה הגיונית", הסברתי לו בעדינות "אם תהרוג אותי עכשיו זה לא יחזיר את אבא שלך וגם תשב בכלא כל החיים. אתה באמת רוצה לעשות את זה לאמא שלך? איך היא תרגיש עכשיו שהיא איבדה את אבא שלך אם היא תאבד גם אותך? מי יפרנס אותה? מי יהיה איתה? תראה אותה, היא על הרצפה, מי ירים אותה? היא צריכה אותך- תוריד את הרובה בבקשה." והוא הוריד את הרובה ופרץ בבכי. אמרתי לו שאין לו מה לדאוג, אני לא אתלונן עליו למשטרה צבאית. האמת, לא עלה בי לא פחד ולא עצב, כלום. רק ריקנות שליוותה אותי כל החיים.

שלושים יום לאחר הביקור המסוכן בביתו של החייל שכיוון אלי רובה לרקה הוא הגיע אלי לתחנת המשטרה עם זר גדול של פרחים כאות תודה על ההבנה שגיליתי ברגעים הקשים שלו ועל כך שלא התלוננתי עליו למשטרה הצבאית. כמובן שגם המחווה המרגשת הזאת לא הזיזה בתוכי כלום. שום רגש לא עלה. היום כשאני מדבר על זה, אני מתמלא אושר אין סופי והתרגשות. אכן, הגעתי סוף סוף הביתה.
קיבלתי ציונים לשבח והתקדמתי בסולם הדרגות עד לדרגת – רב פקד וסגן מפקד קורס קצינים. אבל הריקנות רק הלכה וגדלה וגם הדרגות הנוצצות לא הצליחו למלא אותי.
הייתי אדם ריק מבפנים, חלול. הפכתי להיות בן אדם שחי ליד החיים. היחסים שלי עם הילדים נפגעו והם סבלו מהמצב מאוד. זה השפיע גם על הזוגיות שלי".

התפנית

לאחר שפרשתי פרישה מוקדמת מהמשטרה, התעוררה בי תשוקה ישנה לקידום אנשים. כמה זמן לא הרגשתי תשוקה למשהו. פתאום נזכרתי שהתשוקה הזאת תמיד היתה קיימת אצלי. תמיד הגיעו אלי אנשים כדי להתייעץ איתי ואף פעם לא הבנתי למה דווקא איתי. לא הבנתי למה זה כל כך עושה לי טוב כשאני מצליח להגיע לאנשים ולעזור להם בחיים. החלטתי לעשות הסבה לתחום האימון והטיפול והלכתי ללמוד כמעט כל דבר שקיים בתחום.
הדברים הלכו והתקדמו – טיפלתי  באנשים והם היו מרוצים מאוד אבל משהו בתוכי אמר לי שזה עוד לא זה. שיש עוד חלק בפאזל שחסר ביכולת שלי לקדם אנשים. משהו עמוק יותר. משהו שיישאר לאורך זמן. וזה הטריד אותי יותר ויותר- הריקנות החלה מתפשטת שוב.

השליחות

יום אחד נשלח לתיבת המייל שלי קורס ווידאו בנושא שזעזע אותי ואני אפילו לא יודע למה- אימון רגשי. רגשי? אני יודע מה זה אימון אישי אבל אימון רגשי? אני בדר"כ לא פותח מיילים שחברים שולחים לי עם המלצות לדברים טובים, גם לא אם הם בחינם. אבל משהו בתוכי אמר לי לפתוח את אותו המייל ונרשמתי בחינם לקורס הווידאו. הדבר הבא שהרגשתי בעודי צופה בשיעור הראשון בקורס הווידאו של מרכז "התדר" היתה רעידת אדמה של ממש. הרגשתי שמצאתי את מה שחיפשתי כל חיי ואפילו לא ידעתי מה הוא.
לאחר שלמדתי את השיטה הרגשית הנלמדת בקורס הוודיאו התחלתי בפעם הראשונה בחיי להרגיש. כן! להרגיש! הריקנות החלה נעלמת והיום היא נראית לי כזיכרון רחוק וכואב. היחסים שלי עם הילדים שלי ואשתי השתפרו פלאים ומאז גם הגשמתי חלום ופתחתי קליניקה משלי לאימון אישי וסדנאות והיום אני עצמי מלמד את השיטה המופלאה – שיטת "התדר" והניסים לא מפסיקים להתרחש.
החלטתי שמטרת חיי היא לאפשר לעוד אנשים להתחבר עוצמת הרגשות ולהתחיל לפרוח ובמיוחד לאנשים שעוסקים בקידום אנשים ומרגישים שיש איזו חוליה שחסרה להם אבל הם לא יודעים מה היא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

6 + eleven =